זום אין: בבית של שני לסר

25 במאי 2011
שם המחבר: ענת ניר, מערכת וואלה

ביקור בביתה המעוצב של מעצבת האופנה ויועצת סטיילינג שני לסר

מאת: ענת ניר, מערכת וואלה!
יום ראשון, 22 במאי 2011, 8:50

את הסכו"ם היא מסגרה על הקיר ואת הסגנון שלה היא מגדירה כשילוב של שוק הפשפשים ואיקאה. ביקרנו בדירת החדר המעוצבת של מעצבת האופנה שני לסר

הסטייליסטית ומעצבת האופנה שני לסר, בת 31, גרה בשנתיים האחרונות בדירת חדר שמנוצלת להפליא ומסודרת היטב. החלל הקטן מחולק לאזורים שונים על ידי סידור אסטרטגי של הרהיטים ותחימת הקירות באמצעות טפטים פסטלים. בדירה בחרה בגלל השכונה – כרם התימנים שבתל אביב, הקרבה לים והשקט היחסי "אין לי יותר מדי אוטובוסים מתחת לבית".

(צילום: דנה מאירזון)

מראה עתיקה, ניצבת מעל שידת האיפור. נרכשה דרך מודעה שפורסמה באינטרנט. מאחורי הפרסומת גילתה שני אישה מבוגרת, אספנית במקצועה, שהבית שלה נראה כמו מוזיאון ואיסוף פריטים ישנים, ביניהם מראות, הוא התחביב העיקרי שלה.

סט סכו"ם שנקנה בשוק העתיקות של כיכר דיזינגוף. המוכר טען שהסט עשוי מכסף טהור. לסר נותרה סקפטית, אבל בכל זאת רכשה את הסט המהודר. כיאה לפולניה טובה, בכלי האוכל לא נעשה שימוש, והם מוצגים לראווה בתוך זוג מסגרות מ"איקאה" שחוברו להן יחדיו.

כסאות וינטג’, אותרו ברחוב על ידי ידיד ונאספו לדירתו. שני מספרת שזו הייתה אהבה ממבט ראשון, מהרגע שבו הבחינה בזוג המושבים בביתו של החבר "לא אמרתי לו אפילו שלום, ישר רצתי לכיסאות". בעזרת כושר שכנוע מאסיבי, כשהידיד עבר דירה, הכסאות נדדו לביתה של שני.

מתלה נטול ארון. תלויים עליו בגדים שרכשה, עיצבה וגם כאלו שקיבלה בירושה. ביניהם חצאית בעלת מראה רומנטי בעיצובה, ושמלת הכלה של אמה, ששימשה לא פעם את חברותיה של שני, וסיפקה לחצאית שעיצבה מקור השראה.

כסא ישיבה שנמצא מוזנח ועזוב בחצר בשוק הפשפשים. לאחר השיפוץ ותהליך החזרה לחיים, גם הכסא נזכר שהוא אצילי עם דוגמת הכתר בראש, ריפוד הקטיפה הירוק ותפרי הקפיטונז’ המלכותיים.

קופסת חיסכון של הקרן הקיימת, כפפה וסיכה. למרות הקשר התמוה בין הפריטים, נבחרו לדור ביחד על המדף בגלל הדמיון הצבעוני. בעבר קופסת החיסכון הייתה מלאה עד אפס מקום, אבל עכשיו היא ניצבת ריקה. שני: "תמיד אמרתי שיום יבוא ואני אקנה בה משהו מיוחד לעצמי".

(צילום: דנה מאירזון)

כריות, מונחות בתפזורת על המיטה. הציפיות עשויות ממגבות מטבח שעשו הסבה מחדר האוכל לחדר השינה. לסר קנתה אותן בחנות בחו"ל ללא מטרה מוגדרת "ידעתי שמה שזה לא יהיה, זה יהיה מהמם", היא אומרת בביטחון.

נעליים תלויות על קולב. לרוב שני אינה מסתפקת בבחירות העיצוביות של יצרני הנעליים ומוסיפה לזוגות תוצרת החנות שדרוגים משלה. את הזוג השמאלי, למשל, רכשה בחנות "Twenty Four Seven" והוסיפה לנעליים סיכה עתיקה.

שרפרף שנשלף מהמחסן של ההורים. שני צבעה לו את הרגליים וריפדה מחדש. הבד הנבחר: גובלן סבתאי עם ציור של סוס. לא במקרה בחרה שני בחיה האצילית. ההתמדה בשיעורי הרכיבה עשו את שלהם גם מבחינה עיצובית.

תמונות אותנטיות, תלויות על הקיר מעל הספרייה. את הדפים העתיקים היא רכשה ב"שוקניון", יריד המציאות של "גלריית שורשים" בה למדה. מתוך ספר בעל מגע של קלף ודפים מתפוררים, היא בחרה ארבעה דפים עתיקים, עליהם מצוירות דמויותיהם של הנסיכה קרוליין, גנרל איטלקי ומרי אנטואנט.

גם כשמגורים של שנה באוסטרליה הפרידו בין שני לבין הבית במולדת, המשיכה לרכוש פריטים שיועדו לישראל. את סט הפורצלן הפרחוני הזה היא איתרה בצד השני של העולם והתעקשה להביא אותו בטיסה מיוחדת לארץ. הוא מצדו, חיכה לה בבית ההורים עד שחזרה.

שני מפתחת מערכות יחסים ארוכות טווח עם משקפי מעצבים, אבל בסופו של דבר רק שני זוגות באמת משמשים אותה, המשקפיים של "דולצ’ה וגבאנה" ואלה של "ריי באן". לדבריה, היא לא מסוג הבחורות שמאבדות משקפיים.

"שוק הפשפשים ואיקאה, זה השילוב שמתמצת את הסגנון שלי", מעידה שני על עצמה. עבורה החלוקה המסורתית של ראוי ונכון היא רק תחילתו של תהליך העיצוב. ממש כמו בתוספות הרדי מייד המשולבות בנעליים שרכשה, המוצר מהחנות הוא אף פעם לא סוף הסיפור, ולכל פריט שעובר תחת ידה היא מקפידה להוסיף את האמירה האישית שלה.
שני לסר הינה סטייליסטית בסטייליש
השארת תגובה